מאת: אסף קופפר

סין השיבה באגרסיביות להחרפת מדיניות המכסים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, עם הודעה על הגבלות חדשות על יצוא של מינרלים קריטיים מסוג "Rare Earths". החומרים הללו חיוניים לייצור מנועים חשמליים, טכנולוגיה מתקדמת וציוד צבאי, וצעדי סין נתפסים כמהלך טקטי שמכוון לפגוע בעורקי הייצור האמריקאיים. מדובר באחד הצעדים החדים והמשמעותיים ביותר שנטלה בייג’ינג מאז תחילת מלחמת הסחר המחודשת, והשלכותיו עשויות לשנות את שוק ההון הגלובלי מן היסוד.

לפי הדיווח ב-New York Times, סין עצרה את משלוחי המגנטים מבוססי Rare Earths בנמליה המרכזיים, לקראת החלת מערכת רגולציה חדשה שתוכל למנוע אספקה קבועה לחברות מסוימות – ביניהן קבלני ביטחון אמריקאים. מדובר בבעיה חמורה עבור תעשיות כמו תעופה, רכבים חשמליים, רחפנים ואפילו טילים – שבכולן נעשה שימוש נרחב באותם מגנטים. סין מייצרת כיום כ-90% מהתפוקה העולמית בתחום הזה, והאלטרנטיבות מצומצמות למדי.

התגובה של השוק לא איחרה לבוא. מניית אם פי מטיריאלס (MP) המתמחה בכרייה, עיבוד ושיווק של Rare Earths עלתה בחדות בעקבות ההודעה, מתוך ציפייה לביקושים מוגברים למקורות לא-סיניים. לעומת זאת, יצרניות כמו בואינג (BA) או טסלה (TSLA), אשר תלויות באותם רכיבים לייצור, סבלו מירידות בשל חשש מעלויות ייצור שיתייקרו משמעותית. גם חברות כמו ריית'און (RTX) או לוקהיד מרטין (LMT), שפועלות מול הפנטגון, ייתכן שיאלצו למצוא חלופות יקרות וזמינות פחות.

בתוך כך, סין הורתה לחברות התעופה הגדולות במדינה – צ'יינה איסטרן, צ'יינה סאות'רן ואייר צ'יינה – לעצור באופן מיידי את קבלה ורכישת מטוסים מבואינג (BA). מדובר במכה ישירה לבואינג, שרואה בסין את אחד משווקי הצמיחה המרכזיים שלה. לפי בלומברג, תוכניות מסירה של עשרות מטוסים עד 2027 הוקפאו, ובמקביל גם הופסקו רכישות של חלקי חילוף וציוד תחזוקה מתוצרת אמריקאית. מניית בואינג ירדה ב-2.5% עם פתיחת המסחר.

המשמעות הכלכלית של המהלך כפולה: מצד אחד, הוא מקשה על חברות סיניות לתחזק את צי המטוסים שלהן, ומצד שני, הוא מאותת על נכונות סין להשתמש בלחץ כלכלי ממוקד על תאגידים אמריקאיים כדי לשדר מסר ברור. לפי הדיווחים, הממשל בבייג’ינג אף בוחן סיוע כספי לחברות הסיניות ששוכרות מטוסים מבואינג ונפגעות מהעלויות העולות.

אמנם ארצות הברית מחזיקה במאגרים לא מבוטלים של Rare Earths, אך רובם אינם זמינים תעשייתית ללא מתקני זיקוק – שהם, נכון להיום, נמצאים כמעט כולם בסין. תהליך העיבוד של Rare Earths דורש השקעה כספית עצומה וטכנולוגיה מדויקת להפרדה של יסודות שונים הדומים זה לזה בתכונותיהם הכימיות. עלות הקמת מתקן זיקוק כזה בארה"ב מוערכת בכשלושה מיליארד דולר, פי שלושה מעלות זהה בסין.

כדי להחמיר את התמונה מבחינת וושינגטון, סין לא עוצרת ב-Rare Earths בלבד. היא מחזיקה גם בשליטה נרחבת בשוק העיבוד של קובלט, נחושת וחומרים נוספים הדרושים לסוללות, שבבים ומעגלים חשמליים. לפי נתוני בלומברג, שישה מתוך שבעה מתקני הזיקוק הגדולים בעולם לקובלט – נמצאים בסין. כל אלה מציבים את טראמפ בפני דילמה אסטרטגית: כיצד לשמר עליונות תעשייתית וביטחונית כאשר שרשרת האספקה תלויה ביריב הגיאו-פוליטי המרכזי של המדינה.

נכון לעכשיו, הבית הלבן שומר על עמימות באשר לתגובה הבאה. עם זאת, ההודעה המפתיעה של טראמפ ביום רביעי על הפסקה זמנית של 90 יום ברוב המכסים – למעט סין – הצליחה להפיח מעט אופטימיות בשווקים. מדד S&P500 התאושש בחדות לאחר ירידות של 1.7% ביומיים שקדמו להודעה, כשמניות טכנולוגיה, תעשייה ורכב חזרו לעלות. שוק האג"ח, שעד אז רשם עלייה בתשואות ל-10 שנים מחשש לאינפלציה, נרגע מעט לאור הסיכוי לשיח מחודש מול סין.

נראה כי הסלמה נוספת עלולה להוביל לא רק להאטה בצמיחה אלא גם לעלייה חדה במחירים, מה שעלול לאלץ את הפדרל ריזרב לנקוט צעדים נוספים כמו הורדת ריבית מוקדמת מהצפוי או התערבות בשוק האג"ח. מנגד, סין החלה להטיל מגבלות חדשות על ייבוא תכנים אמריקאיים, כולל הגבלת הסרטים מהוליווד – מהלך שמהווה מכה קשה לתעשיית הבידור האמריקאית. חברות כמו דיסני (DIS) וורנר ברדרס דיסקברי (WBD) נפגעו קשות מהמהלך, עם ירידות של מעל 10% במנייתן בשבוע החולף, לאור צפי לאובדן הכנסות משמעותי מהשוק הסיני, שהיה אחראי לחלק ניכר מהצלחות הקופות של השנים האחרונות.

לסיכום, תגובת הנגד של סין למכסי טראמפ איננה רק צעד טקטי אלא שרטוט מחודש של מאזן הכוחות הכלכלי בין שתי המעצמות. דרך שליטה במשאבים חיוניים כמו Rare Earths, קובלט ונחושת, לצד עצירת משלוחים והטלת מגבלות על סקטורים רגישים כמו תעופה ובידור, בייג׳ינג מאותתת על מוכנותה להפעיל לחץ רחב ומתמשך. במקביל, מהלכי תגובה פוטנציאליים מצד ארה"ב נבלמים על ידי מגבלות ייצור מקומיות, עלויות השקעה כבדות, ותלות בשוק הסיני.

התוצאה היא אי-ודאות גוברת שמשתקפת בתנודתיות חדה בשווקים – ממניות תעשייה וטכנולוגיה ועד שוק האג"ח. משקיעים, ממשלות ותאגידים נדרשים כעת לבחון מחדש את הנחות היסוד שעליהן נשען הסחר העולמי. שוק ההון הגלובלי, כפי שהוא מוכר לנו כיום, ניצב בצומת היסטורית – והשלכות ההחלטות של הימים הקרובים ילוו אותנו שנים קדימה.

מקורות:

יאהו פייננס

פיננשל טיימס